כבר בשלהי המאה ה-19 מספר אדריכלים באירופה החלו לפתח סגנונות בנייה חדשניים שהתאימו לצרכים החברתיים החדשים וניצלו את טכנולוגיות הבנייה החדשות שעיקרן הבטון המזוין והפלדה שייצורה הפך זמין ומשוכלל יותר. סגנונות אלו התפתחו גם כפועל יוצא של העיור שנבע מהמהפכה התעשייתית במאה ה-19. בין אדריכלים אלו ניתן למנות את ויקטור הורטה בבריסל, אנטוני גאודי בברצלונה, אוטו ואגנר בווינה וצ'ארלס רני מקינטוש שפעל בגלאזגו .הצורך החברתי והכלכלי שהיה באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה היה רב עוד יותר והוא זה שהביא בשנות ה-20 להולדתו של הסגנון הבין-לאומי.